מבצר באץ'

מבצר באץ'
Бачка тврђава
	מבט כללי על מבצר באץ'
מידע כללי
סוג	מבצר, מוצב
מיקום	באץ'
מדינה	סרביה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1338
תאריך פתיחה רשמי	1338
סגנון אדריכלי	אמנות גותית
קואורדינטות	45°23′35″N 19°13′18″E / 45.3931°N 19.2217°E
	(למפת סרביה רגילה) בלגרד נובי; סאד; ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין פנצ'בו צ'אצ'אק נובי; פאזאר; קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה; הצפונית; אלבניה מונטנגרו בוסניה; והרצג.; קרואט. הונגריה הים; האדריאטי; מבצר באץ'

מבצר באץ' או מצודת באץ' (בסרבית: Бачка тврђава; בהונגרית: Bácsi vár) הוא מבצר מימי הביניים שנמצא ליד הנהר מוסטונגה (אנ') בבאץ', וויבודינה, סרביה. המבצר, שנבנה במאה ה-14, רשום ברשימת אתרי המורשת של סרביה^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצר באץ' נבנה במאה ה-14 בתקופת המלך ההונגרי קארוי הראשון (1310–1342). לאחר מכן, נוספו לו שמונה מגדלים. המבצר נהיה למקום בעל חשיבות ראשונה ברמה הצבאית, התרבותית והדתית. לאחר קרב מוהאץ' ב-1526, המבצר הוחזק בידי האימפריה העות'מאנית ב-1529^[1]. במאה ה-17, ביקר המנוסע העות'מאני אווליה צ'לבי במבצר, אותו הוא תיאר כעיר המוקפת בחפירי ענק מלאים במים.

האוסטרים השתלטו על המבצר ב-1687^[1], אך לאחר מרד הנסיך ההונגרי פרנץ ראקוצי (1703–1711) נשרף המבצר וננטש. למרות זאת, באץ' נותרה המצודה מימי הביניים השמורה ביותר בוויבודינה.

המבצר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך שמונת המגדלים של המבצר המקורי נותרו שרידים של ארבעה מגדלים צדדיים וכן המגדל המרכזי שגובהו 18 מ' שחלק ממנו שוחזר מחדש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Вујовић, С. (2008): Развојни пројекат интегративне заштите наслеђа Векови Бача, 2006-2010, као пример примене савременог приступа заштити културног и природног наслеђа, Зборник радова, Прва регионална конференција о интегративној заштити Културни пејзаж – савремени приступ заштити културног и природног наслеђа, Европски центар за мир и развој Универзитета, Београд, 2008, стр. 287 – 296.
Вујовић, С. (2010): Мултидисциплинарност – оквир за јачање свести о значају и вредности културног наслеђа. Зборник Четврте конференције о интегративној заштити, Републички завод за заштиту културно-историјског и природног насљеђа Републике Српске, Бањалука, 2010, стр. 16-26.
ГЕОГРАФСКИ ИНСТИТУТ „ЈОВАН ЦВИЈИЋ“ СРПСКА АКАДЕМИЈА НАУКА И УМЕТНОСТИ, ПОСЕБНА ИЗДАЊА КЊИГА 88, Др Александра Терзић, ПЕРСПЕКТИВЕ РАЗВОЈА КУЛТУРНЕ РУТЕ „ТВРЂАВЕ НА ДУНАВУ“ У ФУНКЦИЈИ ОБОГАЋИВАЊА ТУРИСТИЧКЕ ПОНУДЕ СРБИЈЕ